Sub Stance

אתם לא רוצים להיות על הכביש או בשוליו כשהמאזדה לאנטיס המכסיפה נוסעת עליו. אתם הייתם מתעוררים שטופי זיעה מבועתים מהמחשבה שהיא נעה בזה הרגע לצד האהובים שלכם, היקרים לכם מכל. היינו קרובים לירושלים כשהתחלתי להרגיש מעט עייפות וכבדות. ירדתי בלי התלבטות ב"שורש" לקפה חזק ולמנוחה קצרה ב"ילו". זה רעיון נהדר הילו הזה. אני אוהב אותו. זה עושה לי טוב שהוא חוזר על עצמו. לא רק שהוא עוזר לי לאמן את עצמי שוב ושוב בסירוב למבצעים ולהצעות מפתות, הוא מקום נכון בדרכים ברגעי עייפות. הקפה ב"שורש" היה חזק ותקיף,- מה שהייתי צריך. אבל מי שהוציא ממני כל עייפות היתה המאזדה לאנטיס המכסיפה. מרגע שראיתי אותה חונה בפתח של הילו עם דלתות פעורות לרווחה, נטשה אותי העייפות. הפכתי להיות נץ עז דרוך חשדן עם אינסטינקטים של שחקן טניס שולחן וירטואוזי שרירי וקפוץ. אני לא זוכר אותם לפרטי פרטים, הקפדתי לא להיות איתם בקשר עין משמעותי, לכן אני יכול רק בהכללה גסה לקבוע שכל החמישה היו שיכורים ו\או מסטולים או גם וגם וגם. הנהג הארוך בעל הכיפה הגדולה, הרזה הכפוף התזזיתי קצת מוטרף, המוצק הנמוך הגמור לגמרי, שלא עמד טוב על הרגליים, האלים עם הפנים הכבויות שדרש מהמוכר את המפתחות למקרר הקרח והתקשה לקבל סירוב מנומס. ברור שתנועה לא נכונה בסביבתו, מילה מיותרת, סתם הערה עם חוש הומור לא במקום, תסתיים עם בקבוק מנופץ ונעיצת דקירה בירך, זאת בתנאי שלנדקר קשר טוב עם המזל, והיתה שם גם הבחורה. החמישה אחזו משקה אלכוהולי בכוסות מפלסטיק שקוף. על הגג של המאזדה לאנטיס הוצגו לעין כל בקבוקים – וודקה ועוד משהו ואולי משקה אנרגיה. בפנים היה כל טוב. חלק דיברו בסלולר אולי עם מרכז השיגור שלהם בקייפ קנוורל. המאזדה לאנטיס לא היתה זקוקה לדלק, תא הנוסעים שלה עם יציאתה לכביש מספר אחד בכיוון כללי מזרחה היה אפוף אדים דחוסים ואנרגיות מוטרפות. אף אחד שם לא בנוי לקשר עם תשדירי השירות החביבים והיחסית מוצלחים שמושמעים ברדיו. סביר להניח שעוד לפני שהתנועה הכבדה של יום חמישי בלילה תשתלב עם המאזדה לאנטיס, יבמבמו בתוכה הרמקולים להתפוצץ על ההארדקור טראנס או מוסיקת דיכאון מקומית ולא אתפלא אם בכלל הם משתגעים על משהו רבינחנמי קופץ בצומת. השילוב הזה של כלי רכב פלוס חמישה צעירים תחת השפעת חומרים פסיכואקטיביים פלוס מוסיקה עזת ווליום, הוא פוטנציאל טוב לידיעה קשה מאוד במהדורות החדשות, ושל התמודדות עם דחף שכמעט אינו בר כיבוש לצלצל לכל האהובים לוודא שהם בבית ולבקש מהם לא לצאת עכשיו לכבישים.

זה לא באמת. זה לא יכול להתרחש במציאות. לא השבוע, כאשר הקטל בדרכים נמשך. אתה קורא את הידיעה ואתה אומר לעצמך, כלומר אני אומר לעצמי, לבדוק טוב טוב את התאריך, אולי היום הראשון באפריל. אולי זה בכלל עיתון שנכתב בשיא עונת המלפפונים על ידי יוצרי הסדרה הנהדרת "פולישוק". אולי עוד תבוא הכחשה מלשכת השר, משהו בסגנון שזו עוד מזימה של השמאל. עוד הכפשה של שונאי הליכוד. אז תשפשפו טוב את העיניים. שר התחבורה של ישראל מריץ את פרוייקט הדגל החדש של משרדו: החלפת השלטים בדרכים מכיתוב באנגלית ובערבית לכיתוב בעברית. לא עוד Jerusalem אלא Yerushalyim וקוראי ערבית בהתאמה, ישכחו מאל קודס ויתחילו להתרגל לקרוא "ירושלים" באותיות ערביות גאות. אתם תמשיכו לסכן את עצמכם יום יום בנהיגה לצד כלי רכב שנהגיהם בפסילה או בשלילה, ולשמוע על חבורות צעירים שתיינים שמשתוללות בפול ווליום עד שמתרסקות לתוך מכוניות חפות מפשע. תמשיכו להתחלחל מעוד כמעט תאונה אווירית, שהיתה יכולה להימנע אם בנתב"ג היו אמצעי בטיחות שנהוגים היום בכל שדה תעופה בכל מדינה מתקבלת על הדעת. אין לכם מה לחפש אצל שר התחבורה החדש, הזוטות האלה הקטנות לא יזיזו אותו ממבצע יהוד השלטים. מאות ההרוגים בכבישים הם מעתה קרבנות שיפלו על קידוש הפנטזיות הקולוניאליות של השר. ועוד לא כתבתי מילה על המשמעויות החברתיות והמדיניות שיש בניסיון לשעתק ולשכתב מחדש שילוט שמות ערים וכפרים, לזלזל בשפות האחרות ולדכא מורשות אחרות. חשבתם שלא יכול להיות יותר גרוע משאול מופז ? אז קבלו את שר התחבורה ישראל כץ.

הוא ישב לי על הפגוש האחורי. הלבן של העיניים שלו היה ורוד. הוא נהג כשגופו נשען שרוע על דלת מכוניתו השחורה. לבש גופיה לבנה כשלג. מישהו שוטף לו כל יום את האוטו. דיבר בנייד ופתח פה גדול. בסיבוב שורש בואך שער הגיא הבנתי שהגופיה לא צועק אלא קרוע פה מצחוק. חיפשתי דרך לעבר לנתיב הימני, נחרצה בי ידיעה ברורה שזה רע מאוד שהוא מאחורי, אבל שני הנתיבים היו עמוסים. בערך באמצע שער הגיא הצלחתי לעבור לימני, נשמתי לרווחה וחשתי הקלה רבה. הגופיה פרץ קדימה והתיישב על הטומבון של איזה רנו מגאן. הרנומגאן התחיל לפמפם בעצבנות בבלם שלו, אבל הגופיה נדבק אליו ולא הירפה, היה ברור שלרנומגאן נגמר לאט לאט האויר, אבל לא היתה לו דרך מילוט. ניסיתי לסייע לו ובניתי מרווחים, אבל בכל פעם מישהו אחר נכנס פנימה וצמצם אותם. בערך באזור תחנת הדלק בכניסה לשער הגיא, הגופיה חתך ימינה ומיד שמאלה. הספקתי לראות אותו נעלם בסלאלום אכזרי, מעיף הצידה נהגים שלא מבינים מאין הוא נכנס להם מתחת לאף ואיך הוא חותך מיד שוב חזרה בין פרטיות למסחריות. זה רק עניין של זמן עד שהגופיה יהיה מעורב בתאונה קטלנית. הוא אלים וחסר מעצורים. בקילומטרים הספורים שנהג בסביבתי, הוא עבר אין ספור עבירות תנועה ויצר על הכביש אוירה רעה, אי שקט ואיום מוחשי. הגופיה הוא מפגע, ככה הוא גם בחיים, אנשים לא רוצים להתעסק איתו, שכניו אומרים שלום שלום ומתאיידים, מעולם לא עמד בתור. כשהוא התיישב לי על הפגוש הנהיגה שלי הצריכה מאמץ גדול ביותר, היה לי ברור שאני חייב להגדיל את המרחק ביני לבין הנהג שלפני, כדי שחלילה לא אקלע למצב שבו אין לי מרחק מספיק לבלימה מתונה, אבל כאמור בכביש עמוס זו משימה כמעט בלתי אפשרית, בכביש פועל חוק כלים שלובים, כל מירווח מתמלא מיד. כל בלימה פתאומית משמעותה אחת,- שהגופיה נכנס לי להאצ'בק ומדביק אותי לכרית אויר. הוא לא הצליח לערער ממש את שלוותי אבל הוציא לי את כל הכיף מהנהיגה, כן אני יודע להנות גם מנהיגה בכביש עמוס. הרנומגאן לעומת זאת היה בצרות, אני ראיתי שהוא איבד בבת אחת את בטחונו, זה היה ברור שהנהיגה שלו הפכה להיות מעורערת כאילו שנחיל דבורים חדר למכוניתו. הגופיה הוא נהג שמסוכנותו ודאית. אבל הוא על הכביש. יש למצוא את הדרך להוריד אותו מההגה לפני שיהרוג מישהו ויתייצב בבית המשפט עם כיפה חדשה על הראש ואישורים המעידים שהוריו חולים ונתמכים על ידו, שהוא תורם קבוע לישיבות ובתי יתומים, שאשתו סבלה מאי שפיות זמנית בעת שהגישה נגדו תלונה במשטרה ושאין לו אחות.

מעולם לא הצבעתי בשבילך, ואין שום סיכוי שאצביע בשבילך בעתיד. לא רק שאני לא תומך בך אלא שאני גם נמנה עם אלה המקווים, שממשלתך לא תאריך ימים. אני לא סומך עליך ואין לי ציפיות שיצא ממך משהו טוב כראש ממשלה. בקיצור ביבי, אני ואתה מזרח ומערב, קובה וקרעפלאך, הפועל ובית"ר, שרהל'ה והגר. אנחנו בכלל לא. ממש לא בכיוון. אל תקח את זה באופן אישי, כי באופן אישי היינו יכולים להחליף דחקות ולהסתלבט, לא שאני עשוי מחומרים שמחליפים דחקות או מסתלבטים. מכל מקום, אנחנו לא באותו ראש, בכלל לא. יתכן שזה חצוף מצידי לפנות אליך בבקשה, אבל יש לי אחת כזו :

מר בנימין נתניהו, בימים אלה שאתה שוקד על הרכבת ממשלתך, יש משרד ממשלתי אחד שהוא חשוב בעיני עד מאוד, חיי רבים תלויים במעשיו ובמחדליו, זהו משרד התחבורה. אני פונה אליך בבקשה אחת ויחידה, בכל לשון של בקשה, אנא, אל תמנה את מר שאול מופז לשר התחבורה. בבקשה ממך.

יאללה ביי

משה