יום קשה עבר על ניקולא
30 ביוני 2009יום קשה עבר על ניקולא, מצד אחד ארגון אל קאעידה מאיים להתנקם בו על התבטאויותיו בגנות לבישת הרעלות בצרפת, ומצד שני אביגדור ליברמן שכועס עליו מאוד על שהמליץ לביבי להעיף אותו מהממשלה וללכת על ציפי. זה מכאן וזה משם. יום באמת קשה עבר על ניקולא. זה נטל כבד מדי על כתפי בן אנוש, אפילו שהוא נשיא צרפת ובעלה של. כשיעלה ניקולא בעוד מספר שעות על יצועו ויהרהר בינו לבין ברוני, הוא ינסה איכשהו לסכם את היום שעבר, ויגיע מהר מאוד למסקנה שעם אל קאעידה הוא יצליח להסתדר. ממילא הארגון נמצא במגננה מתמשכת, העולם הנאור נגדו, האמריקאים לא ינוחו ולא ישקטו עד שישיגו את ראשו של בן לאדן. ניקולא יודע שאל קאיעדה נובחים ומאיימים ועושים הרבה פחות. אבל עם ליברמן זה כבר הרבה יותר מסובך. אצל ליברמן כשנפתח חשבון הוא גם נסגר. ליברמן לא מדבר, ישנן לעצמו ניקולא, "ליברמן עושה", תענה לו קרלה. אין מה להשוות בין טרוריסט נאלח וחשוך, שוכן מערות שמעולם לא נבחר ולא זכה לאמון הציבור, לבין גזען ופשיסט שזכה לאמון הציבור ונחל הישג מרשים בבחירות חופשיות. כלומר בנוסף לכל הצרות, השרץ הוא חוקי למהדרין. נכון שמשטרת ישראל חוקרת אותו בעיניינים שונים ומשונים כבר שנים רבות, אבל תכלס הוא זכאי כאולמרט. בעוד שעות מעטות, ניקולא יתבונן בתמונותיהם של השניים, זה יהיה לו ברור שבעוד שבן לאדן נראה סבא סנטה קלאוס טוב לב גם אם שדוף מעט, הרי ליברמן הוא האדם האחרון שמישהו מאיתנו היה רוצה לפגוש בסימטה חשוכה. גם ניקולא יוכל לראות את הנשיכה הכואבת שמסתתרת מאחורי החיוך האביגדורי. "בשביל מה הייתי צריך את זה" ינזוף ניקולא בסרקוזי. מחר בבוקר, הוא מבטיח לעצמו, ישלח הזמנה לליברמן לבקר בארמון הנשיאות, ועוד קודם לכן, יפרסם הודעה בגנות אנשים חסרי חוש הומור שהופכים בדיחה טובה לתקרית דיפלומטית מיותרת. הוא גם יבדוק אם ניתן עדיין להגיש מועמדים לפרס נובל לשלום, יכניס לפריזר וודקה טובה וידאג לדג מלוח, כמה מעושנים ורקיקים משובחים ליד הקוויאר.
