לחם וזיקוקים
נכתב בתאריך 20 באפריל 2012 מאת משה קרוןבשבוע הבא יפתח שר האוצר לרווחה את קופת המדינה, ראשי הערים והמועצות המקומיות יפתחו את פנקסי הצ'קים והמיסים שלנו יתחילו לעוף לשמים. תקציבים יתנדפו בתוך דקות לאויר. זוהי רק ההתחלה. הם משוכנעים שזה עושה לנו טוב, אבל יש ביננו יותר ויותר שמבינים שהמחיר שאנחנו משלמים הוא גבוה מאוד. שמדיניות זיקוקי הדינור יוצאת מתוך הנחה שאנחנו עדר טמבלים. שאם אנחנו רואים צבעים בשמים ושומעים קולות נפץ משתבש משהו ביכולת השיפוט שלנו. שזה מרומם את גאוותנו, שזה ממלא את ליבנו שמחה, משפר את היחסים בין השלטון לנתיניו, שזה מגביר את הנטיה שלנו להצביע ליכוד, קדימה, ישראל ביתנו או העבודה. שזה מחשל אותנו מול איראן \ ארדואן \ מרואן, אז זה לא.
לא שואלים אותנו מה יותר טוב בשבילנו, ולא חושבים עלינו ועל הצרכים שלנו. עוד כמה תרופות מצילות חיים או זיקוקי דינור ? עוד שעה שעתיים חימום בלילות הקור לקשישים ? עוד כמה מאות מטרים של מעקה בטיחות בעיקולי כבישים מסוכנים ? עוד כמה דירות למאגר הריק של דיור ציבורי ? עוד כמה מיטות למחלקות הפנימיות ? עוד כמה משרות למדענים שמשתוקקים לחזור ולעבוד בארץ ? עוד כמה בריכות שחיה ? מגרשי ספורט ? בכסף שישפכו מנהיגינו בערב יום העצמאות על זיקוקי דינור, אפשר לעשות דברים הרבה יותר טובים. רעש הזיקוקים הוא מפגע וחומרי הזיקוקים הם גורמי זיהום. בעלי חיים ובני אדם סובלים מאוד מרעש הנפץ המלווה את הנפיחות הצבעוניות בשמים.
אז אם היו שואלים אותי, ולא שואלים, הייתי אומר להם תנו לי את הכסף שאתם שופכים בתוך דקות לאויר, ואני מממן באמצעותו את עלות מרכז הגמילה לבני נוער וצעירים למשך שנה וחצי שנתיים ! קחו את הכסף הזה עשו איתו דברים באמת טובים ושחררו אותנו מהמפגע הזה, וממפגעים אחרים, שכן הזיקוקים, הם רק דוגמא אחת, כמובן.
