אונס בבית הכלא

נכתב בתאריך 18 בדצמבר 2007 מאת משה קרון

ע.ר נאנס בכלא על ידי שני שותפיו לתא. יתר האסירים שהיו עדים לאונס שתקו ולא התערבו. חלקם טענו שע. הביא את זה על עצמו משום ששיתף פעולה עם חוקריו במשטרה. ע. הכחיש מכל וכל את החשדות והשמועות, אך דבר לא עזר לו – דבק בו שם של משתף פעולה או בלשון האסירים "מנייאק". האונס היה סוג של ענישה וביזוי. ע.ר לא העז להתלונן על האונס ונושא בנפשו את צלקותיו העמוקות.

כ 65000 אסירים (כ 4.5% מכלל האסירים) המוחזקים במתקני כליאה בארה"ב נפלו קרבן לניצול מיני בשנה האחרונה. מחקר שנערך ע"י משרד המשפטים האמריקאי הציג לפניהם שאלה ישירה עליה התבקשו לענות אנונימית – האם עברת ב 12 החודשים האחרונים ניצול מיני ? מנהל ארגון STP – Stop Prisoner Rape אמר שהרוב המחלט של נפגעי המין בבתי הכלא לא יתלוננו לעולם מחשש ומבושה. גארט קניגהם מטקסס מעיד : לאחר שנאנסתי על ידי סוהר הייתי מבועת ומפוחד, הייתי בטוח שתלונה רק תחמיר את מצבי. 2.1% מהאסירים דיווחו  שאסיר אחר פגע בהם מינית ואילו 2.9% דיווחו שאת הפגיעה ביצע איש צוות.

הכלא הוא מקום שבו מרצים אסירים את עונשם. עונשם הוא שלילת החופש – הרחקתם מהחברה לפרק זמן קצוב. על הרשויות להבטיח את שלומם ובריאותם של האסירים. העובדה שבארה"ב יותר ממחצית מהפגיעות המיניות נעשו על ידי סוהרים או אנשי צוות אחרים מטרידה – מחייבת שיפור מנגנוני הבקרה והפיקוח ומעוררת מחשבה נוספת על משמעות הפרטת בתי הכלא.

לא ניתן לכתוב תגובות ברגע זה.