זנות
נכתב בתאריך 20 באוקטובר 2007 מאת משה קרוןהזנות מפגישה לעיתים קרובות בין אומללויות – נשים חסרות ישע שגורלן התאכזר אליהן וגברים בודדים המחפשים פורקן. חיי הזונות הנותנות שירותי מין כשהן מנוצלות, מושפלות, חשופות לאלימות, להדבקות במחלות קשות ובעיקר עובדות על מנת לממן את ההתמכרות שלהן או של אחרים לסמים, הם ללא ספק חיים קשים. גם הלקוחות הנהנים משירותי המין, הם בחלקם גברים אומללים, בודדים, נידחים, עבדים לתשוקותיהם, בעלי מופרעויות המתקשים למצוא מענה בקשר אנושי במפגש חופשי. הניסיון למגר את התופעה באמצעות חקיקה שתטיל עונשים על הלקוחות, מקורו ברצון מובן אך תמים, לצמצם את התופעה, מתוך שיקול שההיצע יקטן בעקבות הביקוש. אלא שספק רב אם הביקוש יקטן משמעותית, משום שלא מדובר כאן בשרות או במוצר רגיל כי אם בהתנהגויות שמקורן בדחפים בצרכים קיימים. תאור הבעיה במונחים של הטובים והרעים או ליתר דיוק הקרבנות הזונות המנוצלות והמושפלות מול הגברים הרעים הקונים מין בכסף, הוא שטחי ומטעה. טובים ורעים יש כרגיל בעולמנו גם כאן וגם כאן. בשוליים החברתיים פועלים בני אדם שמאז ומעולם היו מוגבלי אפשרויות, איכות ותוחלת חייהם נמוכה, והם הראשונים להיות מובטלים, חסרי בית, חולים, אסירים, מכורים לסמים ואלכוהול וזונות. קרוב לודאי שאם החוק יתקבל הוא לא ימגר את התופעה, ואולי אפילו יחמיר אותה. גם למציעי החוק ברור כבר עתה, שהגרעין הקשה של זונות המכורות לסמים או זונות המגיעות מרקע פסיכו סוציאלי קשה לא יושפע מהחוק, אלה נשים שבכל מקרה ישארו בזנות. הגרעין הקשה של גברים שחיי המין שלהם נשענים על ביקור אצל זונה, גם הוא לא ישנה את הרגליו. סביר להניח שהחוק אם יתקבל, ידחק את הזנות למקומות חשוכים יותר תרתי משמע. הזונות הנוטות לעבוד יחד או בקירבת מקום לחברותיהן, בין היתר משום שהן מרגישות כך יותר בטוחות , תמצאנה את עצמן עובדות לבד במקומות אפלים, כדי שאוכפי החוק לא יצליחו לשים את ידם על הלקוחות, וכך הן תהיינה חשופות יותר לסכנות – לאלימות ולניצול.
כמו שהמלחמה בסמים נכשלה בהשגת יעדיה – שוק הסמים נשלט בידי הפשע המאורגן, צרכני הסמים ממלאים את בתי הכלא וחוזרים שוב ושוב לסורם, כך גם המלחמה בזנות – כשלונה מובטח. במקום להיטיב עם מוכי גורל אלה יגביר החוק המוצע את מצוקתם. האלטרנטיבה אינה ליגליזציה של הזנות. יש להשלים עם נוכחות הזנות השלמה פרגמטית, אך ודאי שאין לעודד את הזנות או לראות בה מצב רצוי. את האנרגיה המבוזבזת על חקיקות נפל, ניתן להפנות לפעולה למניעת וצמצום נזקים, לטיפול ושיקום זונות. במקומות שונים בעולם נעשית עבודה חשובה להגנת זונות, לשמירה על שלומן ובריאותן ולסייע להן להחלץ מעיסוקן.
שתי תמונות שצילמתי במרכז לטיפול במכורים הומוסקסואלים וטראנסג'נדרים בהוליווד .המרכז פועל ברוח גישת צמצום הנזקים Harm Reduction חלק מהמטופלים במרכז עוסקים בזנות . באחת התמונות ניתן לראות מגש ועליו קונדומים המחולקים חינם לבאי המרכז:
15 בספטמבר 2012, בשעה 16:35
שלום,
עשיתי לינק לפוסט הזה בתגובות של רשומה שכתבתי בבלוג בתפוז.
אני לא משוכנעת שהסטטיסטיקה תתמוך בעמדה שמוצגת כאן לפיה מרבית הצרכנים בתעשיה הם חסרי מזל אומללים.
מובן שגם לחסרי מזל אלה יש זכות לאינטימיות. ולמתועשות המין זכות לפרנסה וכבוד. אך ההגדרה של מתועשות המין כרבות חסד ושל צרכני התעשייה כמוחלשים, שעומדים על זכויותיהם, נדמית לי במידה רבה ככזאת שאינה מקיפה את כלל התופעה.
יתכן והגדרה זאת יכולה לתרום מעט לדימויין של המתועשות מאחר ומשתמע ממנה שהן מחזיקות במצרך לגיטימי. ואולי גם המודרים מן הכלל נהנים באמצעות פריזמה זאת מהצגתם כאנשים שלמים בעלי צרכים מיניים ככלל ציבור הגברים עם גושפנקא של 'לכל הדיעות'.
אבל מתועשת הזנות אינה מחזיקה בפנקס של קריטריונים בקבלה לקוח זה או אחר. ועליה לעבור מסע ארוך של חניכה בכדי שתוכל לחוש גאה במקצועה.
בנוגע לטענתך כי התנאים של המתועשות רק ידרדרו כאשר החוק יחליט לרדוף גם אחרי הגברים. ובכן, יתכן ואמצעי ההסוואה יתאפשר דווקא באמצעות שיפור תנאיהן.
בנוסף, עם הזמן אולי נמצא כי התופעה כה גורפת עד כי הירידה למחתרת אמיתית אינה אפשרית כמעט.
בעלי עסקים לא ירצו לפגוע בקהל לקחותיהם ולחשוף אותם לסכנה. אבל כתם של דם אינו יורד בכביסה. חשוב שכל המעורבים ידעו זאת.
לינק לפוסט המדובר בבלוג Mi chaw בפורטל 'תפוז' המתייחס גם הוא אל נושא חוק הזנות:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2273208
15 בספטמבר 2012, בשעה 20:24
תודה שביקרת בבלוג שלי, רק חבל שניסית למצוא דברים שאין בו. כמו למשל להציג אותי בבלוג שלך כמי ש"מצדד בכך שבתעשיית המין הלקוח והמתועשת נפגשים ומפרים זה בעזרת אומללותו של זה את חדוות ההשרדות המופלאה שהחיים מזמנים".
כמובן שגם לא כתבתי בשום מקום ש"מרבית" הצרכנים הם "חסרי מזל"…
אני מאחל לך שנה טובה.
17 בספטמבר 2012, בשעה 13:32
שלום משה,
אני מודה לך על הערותיך.
ראשית, אני מקבלת את הסתייגותיך בנוגע לדברי בהערה למעלה.
אני מניחה שמקור הפרשנות העודפת, עליה הצבעת נובעת בין היתר, מתוך המשפט הפותח של הרשומה.
"הזנות מפגישה לעיתים קרובות בין אומללויות – נשים חסרות ישע שגורלן התאכזר אליהן וגברים בודדים המחפשים פורקן…"
תאוריית מפגש האומלליות. פואטית ככל שתהיה, אינה נהירה לי דייה.
שנית, בקריאה נוספת הבחנתי שמילותיך זהירות בהרבה ממה שדימיתי בתחילה, ואכן מתייחסות לחלק מאוכלוסיית הלקוחות.
"הלקוחות הנהנים משירותי המין, הם בחלקם גברים אומללים, בודדים, נידחים, עבדים לתשוקותיהם, בעלי מופרעויות המתקשים למצוא מענה בקשר אנושי במפגש חופשי."
אשמח לדעת, באם עיתותיך בידיך. לפי נסיונך, מהם היתרונות והחסרונות של התייחסות לתופעה בקונטקסט של מפגש האומללויות?