התעללות בחסר ישע
נכתב בתאריך 26 ביולי 2009 מאת משה קרוןמה מצפה הפסיכיאטר בבואו לבדוק אדם שהתעלל בחסר ישע ? שהוא יתוודה לפניו ? שהוא יפתח את סגור ליבו, ימרר בבכי ויספר איך הוא הרעיב, היכה, אנס, השפיל את חסר הישע שהיה נתון להשגחתו ? באמת ? עד כדי כך הוא תמים ?
אנשים שמתעללים או מתאכזרים לחסרי ישע, מסתירים את מעשיהם, מטעים, מטשטשים ראיות, משמידים מוצגים, מכחישים ועושים מאמצים גדולים ביותר על מנת שמעשיהם לא יתגלו. ראשית כדי שאיש לא ידע עליהם וכך יוכלו להמשיך בהם, ושנית במקרה שעולים חשדות כנגדם כדי שלא יענשו. ככה זה. האנשים האכזריים האלה לא נתקפים במוסר כליות, אינם סובלים מנקיפות מצפון נוכח הסבל וההשפלה שהם גורמים לקרבנותיהם. הם נוהגים בדרך כלל לאיים על הקרבנות לבל יעזו לספר את הסוד לאחרים ? לא פעם הם מזרים אימה ומאיימים על הקרבן שאם יעז לספר יענש מידי שמים וכל העולם ידע לדראון עולם על קלונו.
חקירה רצינית לביסוס או הפרכת חשדות להתעללות בחסר ישע חייבת לכלול תיעוד ואיסוף תצפיות, עדויות, מוצגים וראיות. החקירה צריכה לקחת בחשבון שהתוקפן מניפולטיבי ויחבל בחקירה. אנשי מקצוע יכולים להעזר במדריך מסוג זה שפורסם באנגליה לאחרונה ונקרא "מתי לחשוד בהתעללות בילד" When to suspect child maltreatment . המדריך המקצועי והמושקע שופך אור על סימנים המחזקים חשד להתעללות בילד. משעולה החשד חייב הטיפול לעבור לידי חוקרים מקצועיים.
פסיכיאטר הגון ומנוסה שנדרש לבדוק אדם שנחשד בהתעללות בחסר ישע, חייב להצהיר באופן ברור שבדיקתו לא תוכל לספק את המענה לשאלה האם האדם ביצע או לא ביצע את המעשה המיוחס לו.
30 ביולי 2009, בשעה 17:21
תן לפסיכיאטרים לעשות את שלהם, הסיבה לתוצאה העגומה היא לחץ כבד מצד החרדים שהשפיע את הפסיכיאטר הספציפי הזה.