מחוץ לכיכר.
נכתב בתאריך 5 במאי 2007 מאת משה קרוןנשארתי לעמוד באבן גבירול. מחוץ לכיכר. מנאום לנאום הרגשתי שמחיאות הכפיים שלי מזייפות. כשיצאתי משם והתקדמתי בשדרות דוד המלך, הלכה והתחזקה בי תחושת החמצה ובזבוז.
כתבתי כאן בעיצומה של המלחמה שכל מלחמה היא כישלון של ההנהגה. שמנהיגים שמובילים את מדיניותיהם למלחמה חייבים להתפטר בלי קשר לתוצאותיה: "מאחורי כל מלחמה עומדים ראשי מדינות כושלים". תפקיד הממשל הוא לפתור בעיות בדרכי שלום. נקודה. ממשל שלא מצליח במשימתו ונאלץ להלחם כושל. ממשל שנאלץ להלחם ונוחל תבוסה כושל שבעתיים.
בזבוז נוראי הוא להביא לכיכר מאה אלף איש ולא להפגין למען השלום, למען חלוקה מחדש של משאבים לקידום אוכלוסיות נזקקות ועניות, למען קידום החינוך, ההשכלה והתרבות, למען הפרדת הדת מהמדינה ועוד ועוד.
אנו זקוקים היום להנהגה שתשקם משמעותית את הכוח הצבאי שלנו, ובו זמנית תפעל באופן נמרץ להשגת הסכמי שלום והסדרים לסיום הסכסוך עם הפלסטינים, סוריה, איראן ויתר מדינות ערב. אנו זקוקים להנהגה שתהיה מוכנה להיכנס למשא ומתן ולהידברות עם החמאס, עם אסאד, עם נסראללה ועם אחמדינאג'ד. אין לנו עניין בהנהגה שמספקת חדשות לבקרים הסברים הגורסים שאין לנו פרטנרים בצד השני. תפקידה של ההנהגה לשוחח ולהגיע להבנה, הסכמה ולשלום גם עם מי שלא נראה פרטנר אידאלי.
אנו זקוקים לשלום כדי שנוכל להתחיל לקיים כאן חיים.
7 במאי 2007, בשעה 2:36
במידה ולא קראת עדיין, אני ממליץ לך לעיין בספרו של גלעד שר: "במרחק נגיעה".
גם הוא, חשב כמוך, כי תפקידה של ההנהגה לחתור באופן בלתי מתפשר להבנות והסכמות עם ה"אין פרטנרים" של הצד השני ועל בסיס זה הלך לקמפ-דיויד.
סוף הספר הוא מונולוג עצוב, ממורמר, עייף ובעיקר מפוכח. נכון, הוא טוען, נעשו טעויות גם בצד שלנו, אך ההבדל המהותי הוא בחלום. יותר נכון, בנכונות לוותר עליו. הפלסטינאים לא מוכנים לוותר על חלומם. עדיין לא.
השאיפה לשלום חייבת להיות במוקד כל דיון ועיון. השאלה היא בפרדיגמה. ברור לכולם שבסוף הדרך נוותר על החלום. השאלה היא איך. הלכנו בדרך אחת, מאוד ברורה ומסוימת, ולא הצלחנו. אולי יש דרך אחרת?
7 במאי 2007, בשעה 14:35
לא קראתי את ספרו של גלעד שר.
קמפ דיוויד לא היה חייב להוביל לאינתיפאדה. המסר שיצא בסיומו היה שחשפנו את פרצופו האמיתי של עראפת…כלומר "אין עם מי לדבר". אם היינו באמת נחושים להשיג שלום אז תוצאת קמפ דיוויד היתה חייבת להיות קמפ דיוויד נוסף. – כלומר המשך התהליך. מו"מ שלא עולה יפה אסור שיסתיים בטריקת דלתות ובלא תקווה.
בעיני החלום הוא השלום. כשנשיג אותו נצטרך לשמור עליו ולמצוא מיד חלום חדש…