"ירושלים אינה סדום"
2 בנובמבר 2006תפקידה של המדינה להבטיח את זכויות האזרח של מיעוטים. לא לאפשר לבעלי זרוע להטיל את חיתתם. זכותו של המצעד ההומולסבי לצעוד ולהפגין, ובאותה מידה גם לחרדים ולאנשי הימין זכות להביע דעה לזעוק ולמחות. מימוש זכויות עלול להוביל לעיתים למשבר ולגרום לנזק רב, ראינו זאת כששרון עלה על הר הבית ערב האינתיפאדה והוסיף שמן אל עצי המדורה שטרם הוצתה. מדי שנה אנו מונעים מנאמני הר הבית לעלות אליו, שלא לדבר על מניעת התפילה ממוסלמים צעירים על הר הבית, כל זאת, אולי כדי למנוע הסלמה במצב השביר בעיר ובאזור. ירושלים מכילה בתוכה חומרים בעירים, תחושתי היא שהעדה החרדית משתמשת במצעד הגאווה כגיבושון לבניה. כל מי שעובר ברחובות צפון העיר אינו יכול להתעלם מהעובדה שרוח קרב נושבת מכל קיר – "ירושלים אינה סדום" צועקות הכרזות מכל פינה. יתכן שמארגני המצעד יחליטו לבסוף שלא לצעוד, מצד אחד זו תהיה החלטה נבונה ואנושית שמטרתה למנוע פגיעה בגוף ובנפש, אך מצד שני תהיה זו פגיעה נוספת בסדרת הפגיעות המתמשכת בזכויות המיעוטים.
