גוי של שבת
נכתב בתאריך 28 בפברואר 2010 מאת משה קרוןבשבת הרגשתי שהגרון שלי עומד להתפקע, אז נסענו מישל ואני לטר"מ בשכונת רוממה. התור היה קצר והשרות אדיב ויעיל, שמתי לב שכל הצוות שטיפל בענייני היה מורכב מערבים "אני מוחמד אקח ממך משטח גרון, תגש אחר כך לחדר של ד"ר דענא" . רבבות קוראי בארץ ומעבר לים יודעים כבר היטב שאני דוגל בערכים כמו דו קיום, בהגנה על זכויות מיעוטים וכיוצא באלו רעיונות שהתנקזו באופן מופרע דווקא אלי, והפכו אותי בלא עוול בכפי לדוגמית מצויה "למהרסיך ומחריביך ממך יצאו". אז הנה במרפאת טר"מ ברוממה צוות ערבי מטפל במסירות ובמקצועיות באוכלוסיה הנזקקת לשרותי הרפואה הדחופה. המחשה נהדרת לחזוני התמים בדבר יכולתם של שני העמים לגור בשכנות טובה – כנמר עם גדי ירבץ. יצאתי מחדרו של הרופא עם מירשם אל עבר בית המרקחת על גבול פת בית צפפה. בכניסה לבניין יה"ב בו שוכן המוקד הרפואי טר"מ צדה את עיני מודעה זו:
בבת אחת נגוז חלומי ונחתתי אל קרקע המציאות, או כמו שאומרים מטופלי "האסימון ירד": הצוות הכל ערבי במוקד לרפואה דחופה הוא כנראה צוות של "גויים של שבת". לא נמר ולא גדי. כנראה שלא זו בלבד שלא הגענו לימות המשיח אלא שאנחנו עוד שקועים עמוק בתוך שעשועונים נוסח עשה לך גוי של שבת. היחס אל האחר ("הגוי") כפי שבא לידי ביטוי במודעה זו הוא בסולם מתנשא עד משפיל. מצד אחד נמסר שמו ומצד שני מקפידים שלא להשתמש בו ("יצלצל הגוי" "יעבור הגוי" "לקרא לגוי" "מספר הטלפון של הגוי") כלומר יש הקפדה במודעה על מעמדו, – הוא "גוי" ! הוא לא אחמד, עמר או עלי הוא "גוי". והדובדבן שבקצפת, או יותר נכון עיגול הגזר על הגפילטע פיש, הוא הבקשה שבסייפא:
"למרות שהוא גוי מוכר – ההורים מתבקשים בכל לשון של בקשה שלא להתגודד סביב הביתן ולא לשוחח עם הגוי שלא לצורך"
"גוי" הוא תמיד "גוי", גם כשהוא מוכר ומקובל ואפילו עבר "בדיקות ביטחוניות" ועבד שנים "כגוי של שבת" בשכונת רוממה ומטרסדורף, לכן הקשר עימו צריך להיות ענייני בלבד ואין לנהל איתו שיחות חולין או נימוסין. בתוך המודעה הזו ברבדיה העמוקים נעוצים קשייה של ישראל לקיים יחסי שכנות שיוויונית ולהיות מדינה ככל העמים. זה לא הם, זה לא כת חרדית איזוטרית שמתעקשת להתקע אי שם בימי קדם, ולהשתעשע במשחקי השבעס שלה. זה אנחנו. אנחנו משם, הקשיים שלנו הם בין היתר ממקורותינו.
