שני הגיגים בעניין גלעד שליט
נכתב בתאריך 4 ביולי 2010 מאת משה קרוןהקושי של ראש הממשלה לשחרר אסירים שביצעו ותכננו מעשי טרור נפשעים תמורת שחרור החייל גלעד שליט מובן, אולם נימוקיו חלשים מאוד. הטיעון שהאסירים שישוחררו יחזרו לסורם ויגרמו למותם של ישראלים אינו משכנע. הטרור אינו תלוי רק באסירים הכלואים בבתי הכלא בישראל. לכל טרוריסט יש מחליף. גם בתקופת הפיגועים הקשה ישבו בבתי הכלא בארץ אלפי אסירים ובהם כאלה עם דם עד המרפקים. לעומת זאת, ראש הממשלה מוכן שנהגים ימשיכו לנהוג בכבישי הארץ למרות שהוא יודע בוודאות מצערת שמאות יהרגו בתאונות דרכים. לרגע אחד נתניהו לא מעלה בדעתו לגזור את גזירת גלעד שליט על התחבורה בישראל ולאסור על נהגי ישראל לנוע בכבישים על מנת להציל חיי אדם. יתרה מזו, ראש הממשלה אינו עושה מאמץ יוצא דופן על מנת להפחית את הקטל בכבישים. כל בר דעת יודע שאי הענקת רישיון נהיגה לאנשים בעלי מסוכנות גבוהה ושלילת רישיון לצמיתות מנהגים שהם עברייני תנועה מועדים, היא הדרך הבדוקה ביותר להציל חיי אדם רבים. ולמרות זאת, ראש הממשלה לא ינקוט בצעדים מצילי חיים אלה. אבל כשמדובר ברוצחים פלסטינים נתעבים, הוא לפתע מגלה את בלוטות החרדה האבהית לשלומנו, גם כשסביר להניח שהם יהרגו בנו בסופו של עשור הרבה פחות מאשר נהגים מסוכנים.
שחרור אסירים תמורת גלעד שליט ראוי שלא יעשה במסגרת "עסקה" קטנה, אלא כחלק ממהלך רחב. על ראש הממשלה להיכנס למו"מ מיידי עם החמאס על מנת להגיע להסכם אי לוחמה. הסכם שבמסגרתו למשל יופסקו כל פעולות הלחימה, יוסר המצור על עזה, יוטל פיקוח בינלאומי למניעת הכנסת אמצעי לחימה לרצועה, תותר כניסה מודרגת של פועלים עזתים לעבודה בישראל, ישוקם שדה התעופה בעזה ויוכשר תיפעולו כנמל תעופה ועוד. המו"מ יפתח בדיונים שבהם יקבע סדר יום ומנגנון משותף וקבוע. הצעד ראשון מיד לאחר מכן יהיה זה בו ישוחרר גלעד שליט תמורת האסירים שהחמאס מבקש.
4 ביולי 2010, בשעה 21:27
נאה.